<h1>רבינו ירוחם מישרים נ"א ח"ד</h1>
<h2>דף ל.</h2>
אסו' לדיי' לגלות אני מזכה וחבירי רבו עלי, בסנהדרין. בעלי דינין מעומד ואם רצו ב"ד להושיב שניהם מושיבין ובשעת גמר דין מעומד וצריך להשוות בעלי דינין בכל ענין שלא יהא א' עומד וא' יושב א' אומר כל צרכו וא' אומר לו קצר דבריך, שבועות. צריך הדיין לחזור הטענות שטענו בעלי דינין שנא' ויאמר המלך זאת אומרת בני החי וכו' סנהדרין. מי שאינו יודע לומר זכותו ויש לו זכות כגון זה פתח פיך לאלם אמרו, סנהדרין. מצוה לדיין לומר קודם גמר דין אפילו יודע להיכן הדין נוטה דינא בעיתו או פשרא בעיתו אבל אחר גמר דין לא, סנהדרין. גמר דין איש פלו' אתה חייב או זכאי זה פשוט סנהדרין. דיין שאינו דן דין לאמתו או עושה עול הו' עון גדול וצריך לו ליפח' מן עונש הדין, סנהדרין. צריך הדיין לכנוס עמו אנשים כדי שישאו עמו משא מן הדין, סנהדרין.
<h2>דף ל:</h2>
תלמיד חכם שיש לו דין מושיבין אותו ומקדימין דינו לפני עם הארץ והיכא דקביע לו זמנו ללמוד מותר להושיבו לפני דיין קודם שיבא בעל דין חבירו אבל לא קביע זמנו אסור דמחזו כמאן דמסדר ליה לדיניה בספרי הרא"ש בפ"ב שבועות צריך לדיין שלא יטעון בשביל שום אחת מהכתות ושלא יושיב תלמיד בור לפניו ושלא ישב עם דיין גזלן ודיין שיודע בדי' שהוא מרומה צריך שידרוש ויחקור הטב וישוה בין בעלי דינין במלבוש ושלא ישמע אחד מבעלי דינין קודם שישמע חבירו שבועות.
